פסק-דין בתיק ת"ק 002332/04
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב |
002332-04
1.8.2004 |
|
בפני : מיכל ברק-נבו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: פינגר דובי |
: 1. תאוצה פרסום ויחסי ציבור בע"מ 2. אוטו סנטר בע"מ |
| פסק-דין | |
עובדות המקרה :
התובע, מר דובי פינגר, הינו אמן מבצע, שחקן, שהשתתף בסרטון פרסומת לנתבעת 2 ( "אוטו סנטר" בע"מ) בהפקת הנתבעת 1 ( "תאוצה" פרסום ויחסי ציבור בע"מ), העוסקת בהפקת סרטי פרסומת. הסכם העבודה בין הנתבעת 1 לתובע צורף לכתב התביעה (להלן - הסכם העבודה). למעשה, על אף שההסכם מתייחס לעבודתו של התובע עבור הנתבעת 1, התובע איננו צד להסכם. ההסכם נחתם ביום 19.5.03 בין הנתבעת 1 לבין "סוכנות השחקנים של עובד מחפוד" ששכרה את שירותי התובע. היות שהנתבעות לא התייחסו לעובדה שהתובע כלל אינו צד להסכם ולא העלו כל טענה בענין זה, אצא מנקודת הנחה שמוסכם על כל הצדדים שהתובע דנן הוא התובע הנכון, לפי ההסכם, ואם אגיע למסקנה שהיה על הנתבעות לשלם למאן דהוא סכום נוסף על פי ההסכם, התובע זכאי לסכום זה. אציין עוד, שמ נספח ג לכתב התביעה - מכתב שח"ם מיום 23.9.03 - אני למדה ש"סוכנות השחקנים של עובד מחפוד" מודעת לסכסוך דנן (סעיף 4 למכתב) ולכן אניח שמחד גיסא, היא אינה מעונינת להיות צד להליך, אך מאידך גיסא מקובל עליה שהתובע ינהל אותו.
העבודה בוצעה כמתוכנן, אלא שבשלב מסוים הסתבר לתובע, שהנתבעת 2 מפרסמת את המודעות שהוא מופיע בהן באתר האינטרנט התדמיתי שלה. התובע פנה לנתבעת 1 ודרש תשלום נוסף בגין שימוש זה בתמונותיו, אך פניו הושבו ריקם. או אז פנתה הנתבעת 1 לנתבעת 2 ודרשה ממנה להסיר את התמונות של התובע מאתר האינטרנט שלה, והנתבעת 2 עשתה כן.
טענות הצדדים :
התובע טוען שהעבודה שהוסכם עליה מפורטת בבירור בהסכם: צילום עבור פרסומת לנתבעת 2, באמצעות הנתבעת 1, עבור ערוץ 2 + ערוץ 10 + עתונות ארצית, וזאת לעונה אחת (6 חודשים) בלבד. לטענתו, שימוש בתמונותיו באתר האינטרנט של הנתבעת 2 מהווה שימוש נוסף, במדיה נוספת, ועל כך מגיע לו תשלום נוסף. לטענתו, השימוש הנוסף נעשה במשך מספר שבועות - עלה בידו להוכיח פרסום באינטרנט לפחות במשך כשישה שבועות ( מקבץ ת/3). לטענתו, איש לא פנה אליו לבקש רשותו או אישורו, כנדרש. התובע טוען, כי בגין שימוש נוסף זה מגיע לו תשלום השווה ל-800$, שזוהי מחצית התשלום ששולם לו עבור העבודה המקורית, שכן - לדבריו - זהו התשלום המקובל בענף עבור שימוש נוסף. לתמיכה בטענה זו הביא מכתב מאיגוד שחקני המסך (שח"ם), שצורף לכתב התביעה, בו נאמר כי
"הנוהג המקובל בענף הפרסום לאמן מבצע, בגין שימוש בחומר המצולם במדיה נוספת, הינו 50% ממחיר הקמפיין המקורי [דהיינו 50% מהמחיר שנקבע בהזמנת העבודה המקורית], בתוספת מע"מ.
המחיר הנ"ל מהווה מחיר מקובל ונהוג, אשר מאפיין את ההסכמים בין חברות הפרסום לאמנים המבצעים".
בנוסף, הגיש התובע מקבץ דוגמאות להסכמים בין משרדי פרסום אחרים לבין שחקנים אחרים ( ת/1), בהם מפורטים אחוזי התשלום לפרסום החומר המקורי שצולם, במדיה נוספת.
הנתבעת 1 טענה בכתב הגנתה ובשני הדיונים שהיו בתיק (האחד בפני כבוד השופטת פלינר והאחד בפני) את הטענות הבאות:
1. האינטרנט אינו מדיה נוספת, אלא רשת מחשבים, ולפיכך לא מגיע כל תשלום נוסף בגין פרסום כזה;
2. דין אתר הבית של חברה כדין אולם תצוגה נוסף וגם בגין המודעות הנתלות באולם התצוגה לא נהוג לגבות תשלום נוסף;
3. הנתבעת 1 לא ידעה כלל שהנתבעת 2 עשתה שימוש נוסף בחומר. הנתבעת 2 סרקה אל תוך אתר האינטרנט שלה את המודעות שהתפרסמו בעיתון. לנתבעת 1 לא היתה ידיעה על כך ואין לה כל שליטה על שימוש כזה.
4. הדרישה לתוספת בשיעור 50% מהתשלום המקורי היא מופרזת ושיעור זה מתייחס לתשלום עבור עונה נוספת.
הנתבעת 2 טענה בראש וראשונה, שדין התביעה נגדה להדחות מחוסר יריבות בינה לבין התובע, שכן הסכם העבודה שבבסיס התביעה הוא הסכם בין הנתבעת 1 לתובע, והנתבעת 2 כלל אינה צד לו. הנתבעת 2 לא היתה מעורבת בתהליך ההתקשרות בין הנתבעת 1 לתובע ולא ידעה דבר על פרטי אותה התקשרות, עד לקבלת התביעה דנן. עוד טוענת הנתבעת 2, שלא ידעה כלל שאסור לה לעשות שימוש בחומר בצורה שבו עשתה בו שימוש. ברגע שהנתבעת 1 פנתה אליה בנושא, כעבור שבועות ספורים מתחילת הצגת התמונות באתר, בדרישה להסירן - הן אכן הוסרו מיידית. הנתבעת 2 טוענת כי מרגע שהנתבעת 1 לא יידעה אותה לגבי המגבלות על שימוש בחומר, אין לה כל אחריות אם במעשיה הופר תנאי שלא ידעה על קיומו. הנתבעת 2 צירפה כ נספח א לכתב הגנתה את ההסכם שנכרת בינה לבין הנתבעת 1, ובהסכם זה אין כל איזכור למגבלה על שימוש בחומרים. לטענתה, היה על הנתבעת 1 ליידע אותה בדבר השלכות אפשריות של הצגת המודעות בהן מופיע התובע, באתר האינטרנט שלה, ומרגע שלא עמדה בחובתה זו - אין לחייב את הנתבעת 2 לשאת בכל תשלום כלפי התובע. הנתבעת 2 מטעימה גם את העובדה שהמודעות פורסמו באתר הבית שלה, המיועד ללקוחותיה, ולא באתר שיווקי או פרסומי, וממילא - המודעות התפרסמו באינטרנט באותה תקופה בה פורסמו גם בעתון.
דיון והכרעה :
הסעיפים הרלוונטיים להסכם העבודה לצורך עניננו הינם כדלקמן:
סעיף " מטרת העבודה" בו נרשם:
"צילום עבור פרסומת לחברת "אוטו סנטר" באמצעות פרסום תאוצה עבור ערוץ 2 + 10 + עתונות ארצית לעונה אחת בלבד - 6 חודשים בלבד"
בסעיף " מדיום הפרסום" נאמר:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|